פסק-דין בתיק ע"פ 40558/07

1.         לפנינו ערעור שהגיש אלון כהן (להלן - המערער) על הכרעת דין וגזר דין של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת אילתה זיסקינד; ת.פ. 4447/05).

2.         המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש (עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977). על פי הכרעת הדין, ביום 22.3.05, בשעה 01:30 בלילה, הגיע המערער לפארק הגיא בגבעת זאב על מנת לברר את פשרו של הרעש ששמע מביתו הנמצא סמוך לפארק. לאחר שהבחין בקבוצת צעירים שהשמיעו מוסיקה, החל המערער לצעוק עליהם ודחף את המתלונן. המערער רדף אחרי המתלונן, הכה אותו בפניו וגרם לו דימום באף ואדמומיות בפנים.

3.         לאחר הכרעת הדין ביקש המערער לבטל את הרשעתו ולהטיל עליו עונש בלא הרשעה, אך בית המשפט דחה את הבקשה והטיל עליו מאסר לתקופה של חודשיים לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסכום של 1,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסכום של 1,500 ש"ח.

4.         לאחר שמיעת טענות הצדדים הודיע המערער כי הוא חוזר בו מהערעור על הכרעת הדין ועל דחיית בקשתו להימנע מהרשעה. נותר אפוא הערעור על חומרת העונש בלבד.

5.         המערער טוען כי בית המשפט לא התחשב בתסקיר החיובי שהגיש עליו שירות המבחן ובמכלול הנסיבות המקלות של המקרה ובנסיבותיו האישיות. לטענתו, האירוע החל כתוצאה מהתנהגות פרועה של המתלונן וחבריו אשר שתו משקאות חריפים והרעישו בצורה קשה בשעת לילה מאוחרת מתחת לחלון ביתו. לטענתו, החבורה סרבה לבקשותיו להפסיק להרעיש ולבסוף אפילו המתלונן ביקש שלא להתלונן נגדו ולהסדיר את  המחלוקת שארעה ביניהם בלא תלונה במשטרה.

            המערער מוסיף וטוען כי היה מקום להתחשב בתסקיר החיובי שהגיש שירות המבחן, אשר המליץ להימנע מהרשעתו, מאחר והדבר עשוי לפגוע בעיסוקו לאחר שסיים לימודי מינהל מלונאות. המערער מוסיף וטוען כי בית המשפט הרחיק לכת כשקבע כי טוב שתיפגע תעסוקת המערער בכך שלא יוכל לעבוד במגע עם הקהל. המערער מבקש להקל בעונשו ולהטיל עליו שירות לתועלת הציבור כפי שהמליץ שירות המבחן גם אם בהיקף שעות נרחב מהמלצת השירות. המערער מוסיף כי הוא מוכן כי לעונש יתווסף מרכיב מרתיע נוסף של מבחן.

6.         המדינה טענה כי העונש שהטיל בית משפט השלום אינו חמור לאור נסיבות המקרה וכי מדובר בהסתבכות שניה של המערער עם החוק בעבירת אלימות מאותו סוג.

7.         לאחר שבחנו את טענות הצדדים, את גזר הדין של בית המשפט ואת מכלול נסיבות המקרה, הגענו למסקנה כי יש הצדקה להקל בעונשו של המערער.

            אכן, צדק בית משפט השלום כשלא קיבל את בקשתו של המערער להימנע מההרשעה, בעיקר נוכח העובדה כי המערער ביצע בעבר עבירה של איומים ובית המשפט נמנע מלהרשיעו על אותה עבירה. עם זאת לא ניתן להתעלם ממכלול נסיבות ביצוע העבירה, הנמצאת במדרג הנמוך של עבירות האלימות, וכן מהתסקיר החיובי שהוגש על ידי שירות המבחן.

המערער טוען כי להרשעתו עשויה להיות השלכה קשה על יכולתו לעבוד בתחום המלונאות המחייב העדר רישום פלילי. לטענתו, הרשעה עלולה לפגוע באופן ממשי בסיכויי השתלבותו בתחום זה אותו למד ואליו הוכשר.

8.         בענייננו, גם אם לא ניתן היה להימנע מלהרשיע את המערער, יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות ובתסקיר החיובי שהגיש שירות המבחן. בתסקיר נקבע כי מדובר באדם שבדרך כלל מנהל אורח חיים תקין, פועל בהתאם לדפוסי התנהגות וחשיבה נורמטיבית ואינו בעל קווי אישיות תוקפנית. שירות המבחן התרשם כי מדובר בבחור צעיר שהשתלב בעבר במסגרות שונות בצורה תקינה ובמיוחד במסגרת שרותו הצבאי, בו זכה להערכה רבה. כיום סיים המערער הכשרה מקצועית בתחום המלונאות בו הוא מנסה להשתלב ורואה בו את עתידו.

            לאור זאת, יש לצפות ממקום העבודה של המערער שלא ימהר להסיק מסקנות לעניין השפעת ההרשעה על המשך העסקתו, ויתן דעתו למכלול השיקולים ולנסיבות המיוחדות של המערער כפי שהתבררו בפנינו וכפי שעלו מהתסקיר החיובי שהגיש בעניינו שירות המבחן.

9.         אשר לעונש, סבורים אנו כי יש מקום להתחשב ברקע הנורמטיבי החיובי של המערער ובכלל נסיבות האירוע כפי שהתבררו בפנינו. לאור זאת אנו מחליטים לקבל את הערעור בנוגע לעונש, לבטל את המאסר שהוטל על המערער לריצוי בעבודות שירות ולהשית עליו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות, על פי תכנית שהכין עבורו שירות המבחן. בנוסף החלטנו להטיל על המערער מבחן לתקופה של שנה.

שאר חלקי גזר הדין יישארו בעינם.

בהסכמת הצדדים ניתן פסק הדין בהעדרם. המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים ולשירות המבחן למבוגרים.

ניתן היום, י"ח תמוז תשס"ח (22/07/2008), בהעדר הצדדים.